Kilayim
Daf 9b
משנה: הָיָה רֹאשׁ תּוֹר חִטִּים וְנִכְנַס בְּתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרִים מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְסוֹף שָׂדֵהוּ. שֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מִין אַחֵר מוּתָּר לִסְמוֹךְ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁל חֲבֵירוֹ חִטִּים מוּתָּר לִסְמוֹךְ לוֹ תֶּלֶם שֶׁל פִּשְׁתָּן וְלֹא תֶּלֶם שֶׁל מִין אַחֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֶחָד זֶרַע פִּשְׁתָּן וְאֶחָד כָּל הַמִּינִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף בְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ מוּתָּר לִבְדּוֹק בְּתֶלֶם שֶׁל פִּשְׁתָּן.
Traduction
Si l’angle extrême (68)Le mot tour désigne parfois un bijou de forme triangulaire, des boucles d'oreilles en triangle. Voir (Ct 1, 11). d’un plant de froment entre dans un plant d’orge, cela ne fait rien, parce que l’on voit que c’est la fin du champ (et qu’il n’y a pas eu de semences mélangées). Si quelqu’un a un champ ensemencé de froment et que celui du voisin contienne une autre espèce, il est permis au premier d’adosser à son champ (au point de rencontre) cette autre espèce (elle semble appartenir à la fin du champ du voisin). Mais si son champ contient du froment et celui du voisin également, il est permis d’y adosser un sillon de lin (69)''Car, à cette vue, on sait qu'il ne s'agit pas d'une plantation de rapport, mais d'un simple essai; ce qui n'est pas interdit.'', mais non d’une autre espèce. Selon R. Simon, on peut y semer non-seulement du lin, mais encore d’autres espèces (70)Pourvu que ce soit de côté, dit le commentaire de R. Elie Wilna.. Selon R. Yossé, on peut, même au milieu du champ, faire l’essai d’un plant de lin.
Pnei Moshe non traduit
מתני' היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים. כלומר שלא היתה סמוכה בצדה אלא קרן זוית של חטים נכנס ונוגע בתוך שדה שעורים וראש תור הוא כמין משולש והוא שם תכשיט של אשה מל' תורי זהב נעשה לך ועל שם זה קורין כל זוית המחודדת ראש תור וזה מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו של חטים שנוגע בשל שעורים והן מובדלין זה מזה לפיכך א''צ הרחק שניכר הוא שלא נזרעו בערבוביא:
שלו חטים ושל חבירו מין אחר. סמוך אצל שלו ואין כאן איסור בזה דלא הקפידה התורה אלא כלאים בתוך שדה שלו שנאמר שדך לא תזרע כלאים ולפיכך מותר ג''כ לסמוך לו אצל שדהו של חטים מאותו המין של שדה חבירו לפי שזה נראה כסוף שדה של חבירו ואינו נראה ככלאים:
שלו חטים ושל חבירו חטים מותר לסמוך לו. בצד שדה שלו סמוך לשדה חבירו תלם של פשתן לפי שאין דרך לזרוע תלם אחד של פשתן והרואה יודע שלא נתכוין זה אלא לבדוק שדהו אם ראויה היא לזרע פשתן אם לאו אבל לא תלם של מין אחר שדרך לזרוע ממנו אפילו תלם אחד בלבד ואע''פ שלא זרעו אלא לבדוק שדהו הרואה אומר לצורכו הוא שזרעו ליהנות ממנו ולהכי נקט שלו ושל חבירו לאשמעינן הדיוקא בהתירא דפשתן דבכה''ג אע''ג דכשזורע אותו התלם ביניהן נראה הוא כמו באמצע השדה אפ''ה מותר ולאפוקי בתוך שדה שלו ס''ל לת''ק דאסור לזרוע אפילו תלם של פשתן שאין דרך לזרוע באמצע השדה כדי לבדוק וכן נמי לאשמעינן דתלם של מין אחר אסור אפילו בינו לבין חבירו הואיל ושלו ושל חבירו מין אחד הוא ולהכי נקט שלו חטים ושל חבירו חטים:
ר''ש אומר אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. מותר לסמוך אצל שדה חבירו והכי מפרש לה בגמ':
ר' יוסי אומר אף באמצע שדהו. שנזרע בה איזה מין מותר לבדוק בתלם של פשתן לפי שהכל יודעין שאין מתכוין אלא לבדוק שדהו ולא לקיים הפשתן ואין הלכה אלא כת''ק בלבד:
הלכה: רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה רֹאשׁ תּוֹר הַבָּא מֵחוֹרֵבָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הָיָה רֹאשׁ תּוֹר הָא רֹאשׁ תּוֹר הַבָּא מֵחוֹרֵבָה אָסוּר.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit au nom de Hiskia: à l’angle extrême d’un terrain borné par une ruine, il est permis de tout semer. Selon R. Yohanan, on ne permet que l’extrémité d’un angle tel qu’il est précisé dans la Mishna; mais à l’angle extrême borné par une ruine, c’est interdit.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ריש לקיש בשם חזקיה וכו'. פלוגתא דר''י ור''ל הבאתי בהלכה דלעיל גבי או ייבא כהאי דאמר ר''ל וכו' ושם פירשתי וכן הובא בסוף פרק דלעיל:
רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל הָֽיְתָה שָׂדֶה קְטַנָּה מַהוּ. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי לָֽעְזָר בַּר שִׁמְעוֹן אַבָּא יוֹסֵי 9b בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יָנוֹחַ אָמַר בִּגְדוֹלָה חֲמִשִּׁים אַמּוֹת. וּבִקְטַנָּה עַל פִּי רוּבָּהּ. מַה אִם אֵלּוּ שֶׁנָּֽתְנוּ שִׁיעוּר לִגְדוֹלָה לֹא נָֽתְנוּ שִׁיעוּר לִקְטַנָּה. חֲכָמִים שֶׁלֹּא נָֽתְנוּ שִׁיעוּר לִגְדוֹלָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְּנוּ שִׁיעוּר לִקְטַנָּה.
Traduction
R. Eliézer demanda: quelle est la règle à suivre pour un petit champ? (Quelle sera la séparation)? On peut résoudre cette question par ce qui suit: R. Eliézer bar Simon père de Yossé ben Yohanan habitant de Nouah dit que, dans un grand champ, la séparation devra poursuivre une ligne de 50 coudées, et dans un petit la démarcation devra être faite sur la plus forte partie. Or, puisque ces sages qui ont fixé une mesure pour les grands champs, n’en ont pas déterminé une pour les petits, à plus forte raison les autres rabbins, n’ayant déterminé aucune mesure pour les grands champs, n’en déterminent pas pour les petits.
Pnei Moshe non traduit
היתה שדה קטנה מהו. אם היא קטנה שאין במשך ארכה שיעור בית רובע לרבי ולרבנן בג' תלמים מהו להתיר בה משר משר מכל מין:
נשמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''ב ר''א בר''ש וכו' והתם גריס דין אורך חמשים אמה כלומר בשדה גדולה שיעור אורך ההרחק של ג' תלמים במשך חמשים אמה ומיצר והולך ובקטנה שאין בה כ''כ נידון המשך על פי רובה ואח''כ מיצר והולך והשתא מה אם אלו חכמים שנתנו שיעור משך התחלת ההרחק לגדולה ולקטנה לא נתנו שיעור חכמים דמתני' שלא נתנו כלל שיעור למשך המרחק אפילו בשדה גדולה לכ''ש שלא יתנו שיעור למשך המרחק בקטנה אלא הכל לפי מה שהיא:
Kilayim
Daf 10a
משנה: אֵין סוֹמְכִין לִשְׂדֵה תְבוּאָה חַרְדָּל וַחֲרִיעַ אֲבָל סוֹמְכִין לִשְׂדֵה יְרָקוֹת חַרְדָּל וַחֲרִיעַ. סוֹמֵךְ לְבוּר וּלְנִיר וּלְגָפָה וּלְדֶרֶךְ וּלְגֶדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וּלְחָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה וּלְאִילָן שֶׁהוּא מֵיסַךְ עַל הָאָרֶץ וּלְסֶלַע שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה.
Traduction
A un champ de blé on ne doit pas adosser de la moutarde (74)''A leur vue, on pourrait croire que le propriétaire 'a semé; car sans cela, si même c'eut été semé par le voisin, il ne l'eut pas laissé.'', ou du safran sauvage (qui lui nuisent); mais on peut les semer à côté d’un champ de verdure (on voit bien la distinction). En général, on peut semer des espèces différentes si elles sont séparées par un champ en friche ou par un autre fraîchement labouré, ou si c’est auprès d’un mur de pierre, ou au bord d’un chemin privé, ou d’une haie haute de dix palmes, ou d’un fossé profond de dix palmes et large de quatre, ou d’un arbre dont les branches touchent la terre, ou enfin d’un rocher haut de dix palmes et large de quatre (ce sont des séparations nettes).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע. חריע הוא מוריקא בלשון הגמ' והוא כרכום יערי והך מתני' בבין השדות מיתפרשא וכהאי דתנינן לעיל שלו חטים ושל חבירו מין אחר מותר לו לסמוך מאותו המין אבל לא מין אחר כדפרישית לעיל והיינו נמי דקתני הכא דהא דאמרינן דאין לסמוך מין אחר בין שדה שלו ושל חבירו שזרועים בהם שני מינים והאי דינא איכא נמי בשני מיני ירקות בשלו ובשל חבירו דהיינו הך ולפיכך קמ''ל הכא דבכל המינין אין חילוק בין שני מיני תבואה ובין שני מיני ירקות שזרועים בשדה שלו ובשל חבירו שאסור לזרוע ביניהן תלם של מין אחר מלבד בחרדל וחריע דבהו יש חילוק בין מיני תבואה לבין מיני ירקות דאם השדה שלו ושל חבירו נזרעין הן משני מיני תבואה אז אסור לזרוע ביניהן גם אלו ב' מינין חרדל וחריע כמו שכל המינין האחרים אסורין הן כדדייקינן ממתני' דלעיל אבל אם אלו שתי השדות שלו ושל חבירו משני מיני ירקות הן נזרעין מותר לזרוע ביניהן אחד משני מינין הללו חרדל וחריע וטעמא דמילתא לפי שהחרדל והחריע אינם מזיקין לתבואה ולפיכך מדרך העם לזרוע תלם אחד בין השדות מחרדל וחריע והלכך אסורין הן מלזרוע בין השדות שאמרנו מפני מראית העין שהרואין יאמרו ניחא להו לקיים כלאים בשדותיהן אבל בין מיני ירקות מפסידין אותן ומזיקין להן והרואין יאמרו לבדוק שדהו זרע שם ועומדין לעקור הן:
וסומך לבור. אכל מינין אחרים קאי שאם יש כאן שדה זרועה תבואה ובתוכה מקום בור שאינו חרוש וזרוע סומך שם זרע אחר וכן סומך אצל הניר והוא מקום שאינו חרוש:
ולגפה. גדר אבנים סדורות בלא טיט:
ולדרך. אפי' דרך היחיד שהוא ארבע אמות מפסיק בין שתי שדות מותר לזרוע מין אחד מכאן ומין אחר מכאן:
ולאילן שהוא מיסך על הארץ. שאין נופו גבוה מן הארץ ג''ט אם יש תחתיו זרע מותר לסמוך מבחוץ זרע אחר:
ולסלע. הא קמ''ל דאפי' סלע בעינן שיהא גבוה עשרה ורחב ארבעה ובפחות מיכן אינו מחיצה להפסיק:
חִזְקִיָּה אָמַר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית רוֹבַע וְכָל שֶׁהוּ. אוֹתוֹ כָּל שֶׁהוּא זוֹרֵעַ לְתוֹכוֹ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ זוֹרֵעַ לְתוֹכוֹ אֶלָּא מִין אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָיָה בֵּית רוֹבַע וּמֶחֱצָה שֶׁהוּא זוֹרֵעַ חֲצִי רוֹבַע מִכָּן וַחֲצִי רוֹבַע מִכָּן אוֹתוֹ חֲצִי רוֹבַע נִידּוֹן לְכָאן וּלְכָאן. מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן הָיוּ לוֹ שָׂדוֹת אַחַת זְרוּעָה חִיטִּין וְאַחַת זְרוּעָה שְׂעוֹרִין מוּתָּר לְהָבִיא תֵּבֶן בֵּינְתַיִם וְלִזְרוֹעַ אַחַת חִיטָּה וְאַחַת שְׂעוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהַחִיטִּין נִרְאוֹת בְּסוֹף שָׂדֵהוּ שֶׁל חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בְּסוֹף שָׂדֵהוּ שֶׁל שְׂעוֹרִין. מַה עָבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר אֲפִילוּ חִיטָּה אַחַר חִיטָּה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרִין וּשְׂעוֹרָה אַחַר שְׂעוֹרָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ חִיטִּין מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁהַחִיטָּה אַחַר חִיטָּה נִכְנַס לְתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרִין חיטים וּשְׂעוֹרָה 10a אַחַר שְׂעוֹרָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ שֶׁל שעורין. אֲבָל אִם הָֽיְתָה חִיטָּה אַחַת מוּבְלַעַת לְתוֹךְ שֶׁל שְׂעוֹרָה אוֹ שְׂעוֹרָה אַחַת מוּבְלַעַת בְּשֶׁל חִיטִּין הֲרֵי זֶה אָסוּר.
Traduction
Hiskia dit: si l’on possède un champ d’une superficie d’un carré, augmentée d’une parcelle de terrain, on peut, dans cette petite partie semer tout ce que l’on veut; selon R. Yohanan l’on ne peut y semer que la même espèce (qui se trouve dans le carré). R. Zeira dit: R. Yohanan reconnaît que si le champ a un espace d’un carré et demi, on ensemence un demi-carré de chaque côté externe; quant au demi-carré restant en friche au milieu, il sert de démarcation de part et d’autre. L’enseignement suivant (71)Tossefta sur Kilayim 2. n’est-il pas en contradiction avec l’avis de R. Yohanan? Si quelqu’un ayant 2 champs a semé dans l’un du froment et dans l’autre de l’orge, il est permis de disposer d’une bande de terrain entre les deux; sur la moitié en largeur on ensemencera une rangée de froment et, sur l’autre de l’orge, parce que la ligne de froment semble former l’extrême de la 1re partie du champ, comme la rangée d’orge forme la limite du champ d’orge (c’est là la séparation). Comment R. Yohanan répond-il à cette objection? Il explique que ceci est conforme à l’avis de R. Eliézer ben Jacob qui dit: si les épis de froment en se suivant pénètrent jusque dans le champ d’orge, cela ne fait rien, parce que l’on sait que c’est le prolongement final de chaque partie (et ne perd rien de son caractère); mais si un épi de froment se trouve englobé dans l’orge, ou si un épi d’orge est englobé dans le froment, c’est interdit comme mélange.
Pnei Moshe non traduit
מי שיש לו בית רובע וכל שהוא. כלומר שיש לו שדה אחת והיא כבית רובע ואצלה שדה כל שהוא ונראית חלוקה מאותה שדה בית רובע:
אותו כל שהוא זורע לתוכו כל מין שירצה. ואפי' אינו מאותו המין שהבית רובע נזרע בו דמכיון שהכל [רואים] שהוא חלוק הוא מהבית רובע הוו להו כשתי שדות חלוקות זו מזו וזורע בזו חטים ובזו שעורים ואין כאן כלאים:
א''ר יוחנן אינו זורע לתוכו אלא מין אחד בלבד. כלומר מאותו המין בעצמו שנזרע בבית רובע דס''ל לר' יוחנן שאע''פ שחלוק הוא מהבית רובע הואיל ואינו אלא כ''ש בטל לגבי בית רובע וכשדה אחת חשיבי ואינו זורע בשתיהן אלא מין אחד:
מודה ר''י שאם היה. בהשדה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מכאן כלומר שזורע מין אחד בהחצי רובע מכאן ומין שני בחצי רובע מכאן ואותו חצי רובע שבאמצע:
נידון לכאן ולכאן. כלומר שנידון להפסק בין לכאן ובין לכאן ואין זורעין בו לא ממין זה ולא ממין זה דכיון דאין כאן בשדה זו אלא בית רובע ומחצה די בהפסק של חצי רובע בין שני המינין שזורע מכאן ומכאן:
מתניתא פליגא על ר' יוחנן. ברייתא בתוספתא פ''ב והועתקה כאן קצת בנוסחא מהופכת וקצת בטעות וה''ג התם היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים היה חורש ומכניס חטים בתוך שדה שעורים או שעורים בתוך שדה חטים מותר (מפני שהחטים נראות כסוף שדה לשעורים) ראב''י אומר אפילו חטה אחר חטה נכנסת לתוך שדה שעורים או שעורה אחר שעורה נכנסת לתוך שדה חטים מותר מפני שחטין נראות כסוף שדה לחטין ושעורין נראות כסוף שדה לשעורין היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים מותר לעשות ביניהן תלם להיות זורע אחת חטה ואחת שעורה היתה חטה אחת מובלעת בתוך שדה שעורים או שעורה אחת מובלעת בתוך שדה חטים אסור ע''כ מהתוספתא ולפי הנוסחא דמייתי הכא היתה הגי' לפניהם מהופכת דגרסי הך סיפא היו לו שתי שדות וכו' מותר לעשות ביניהן תלם וכו' קודם דברי ר''א בן יעקב ואח''כ היתה חטה אחת מובלעת וכו' שזהו מדברי ר''א בן יעקב והשתא מקשי ליה לר' יוחנן מהאי בבא דסיפא דקתני היו לו ב' שדות אחת זרועה חטים וכו' מותר להביא תלם בינתיים כצ''ל כמו שהוא שם כלומר יעשה תלם ביניהן ויזרע אחת חטה וכו' בין חטה ובין שעורה מותר לזרוע שם מפני שכשזורע חטה נראית כסוף שדה זו של חטים ושעורה נראית כסוף השדה של שעורים ואין כאן ערבוב וקשיא לדרבי יוחנן דאוסר לזרוע בתוך חצי הרובע שבאמצע ומי גרע אותו חצי הרובע מתלם שבין שתי שדות דמותר לזרוע או ממין שדה זו או ממין שדה זו ומה עבד לה רבי יוחנן להאי ברייתא דתלם:
פתר לה. ר' יוחנן לשמעתיה דילי' דס''ל כר''א בן יעקב דקאמר אפי' חטה אחר חטה וכו'. כלומר אפי' שבולת של חטה אחר שבולת חטה זו אחר זו יוצאין מתוך שדה של חטים ונכנסות לתוך של שעורים וכן של שעורים לתוך של חטים מותר וקאמר הש''ס דדייקינן טעמא דמותר מפני שחטה אחר חטה נכנסת לתוך של שעורים ושעורה אחר שעורה וכו' כצ''ל ותיבת חטים שבכאן ט''ס הוא וכלומר דוקא בכה''ג הוא דמותר מפני שכל החטים הנכנסות לתוך של שעורים נראין כסוף שדה חטים וכן השעורים בתוך של חטים נראין כסוף שדה שעורים כדקתני בתוספתא בהדיא להאי טעמא. אבל אם היתה חטה אחת מובלעת וכו'. כלומר שהא מעורבבת בתוך של שעורים או איפכא ואינן נכנסות רצופות זו אחר זו להמין אחר אסור וכדקתני בסיפא דהתוספתא בהדיא ומשום דזה נראה כערבוביא והשתא מפרש לה ר' יוחנן להא דר''א בן יעקב דפליג אדינא דתלם וה''ק דודאי מן הדין אפי' חטה אחר חטה נכנסת לתוך של שעורים היה מותר אם הן רצופין זו אחר זו בדוקא אלא משום שאי אפשר שהחטה ושעורה שנזרעין באותו תלם שיהו החטים רצופות זו אחר זו אצל החטים ושלא יהו מעורבבין עם שבולת של שעורה ביניהן וכן השעורין שאצל השדה שעורין וכשהן מעורבבין ומובלעין אלו בתוך אלו ודאי אסור ולפיכך לראב''י אסור לזרוע בהתלם שבין ב' המינין ור' יוחנן נמי אוסר לזרוע באותו חצי הרובע שבאמצע מהאי טעמא גופיה והיינו דפתר לה כראב''י:
מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּמִתְכַּוֵּין לִבְדּוֹק אֲפִילוּ בְאֶמְצַע שָׂדֵהוּ מוּתָּר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לִבְדּוֹק לוֹ לָמָּה לִי זֶרַע פִּשְׁתָּן אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הַמִּינִין. מִתְכַּוֵּין לִבְדּוֹק אֲנָן קַייָמִין. רִבִּי יוֹסֵי לֹא חוֹשֵׁשׁ לְמַרְאִית הַעַיִן וְרַבָּנִין חָֽשְׁשׁוּ לְמַרְאִית הָעַיִן.
Traduction
Dans quel cas la Mishna permet-elle d’adosser au froment un sillon de lin? S’il s’agit d’un simple essai, c’est même permis au milieu du champ? S’il ne s’agit pas d’un essai, à quoi bon parler de lin? N’en serait-il pas de même pour toute espèce? Il s’agit d’un essai; seulement, on ne doit pas y procéder au milieu du champ, parce que selon les rabbins il ne faut pas produire de mélange même apparent; tandis que, selon R. Yossé, cette dernière préoccupation est nulle.
Pnei Moshe non traduit
מה אנן קיימין. על המתני' קאי ואהא דהתירו לסמוך תלם של פשתן בין שדה שלו לשל חבירו ופליג ר' יוסי וס''ל אפילו באמצע שדהו מותר:
אם במתכוין לבדוק שדהו. א''כ מ''ט דרבנין דפליגי הא אף באמצע שדהו מותר שזה אינו זורע לקיום כ''א לבדוק שדהו:
אם בשאינו מתכוין לבדוק. שאנו יודעין שזה אינו מתכוין לבדוק ואפ''ה התירו חכמים בינו לבין שדה חבירו מפני שזה נראה כסומך לשדה חבירו ובהא לא איכפת לן דעיקר כלאים שאסרה התורה דוקא בשדה שלו הוא דאסרה כדפרישית במתני' א''כ אי משום האי טעמא קשיא:
למה לי זרע פשתן אפי' שאר כל המינין. כלומר מ''ש זרע פשתן שהתירו הא אפי' שאר כל המינין יהו מותרין ואמאי קתני ולא של מין אחר:
במתכוין. ומשני לעולם בשמתכוין לבדוק אנן קיימין ובהא פליגי דר' יוסי לא חשש למראית עין שהרואים יאמרו זה נתכוין לקיום הוא מפני שאין דרך לזרוע לבדוק באמצע השדה אלא בסוף השדה ורבי יוסי לא חשיש להא ורבנן חששו למראית העין ולפיכך אסרו באמצע שדהו אפי' הוא מתכוין לבדוק מפני הרואים וכדאמרן:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. רַב אָמַר אֵין אָדָם חוֹבֵשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַתְיָא דְּרַב כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כֵּן רַב אָמַר אֵין אָדָם חוֹבֵשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. בְּרַם כְּרַבָּנִין לֹא אַתְיָא.
Traduction
Selon Samuel au nom de R. Zeira, l’avis exprimé dans notre Mishna par R. Simon est conforme à ce que dit ce même Rabbin (72)Cf. ci-après (4, 7) ( 29c).: on ne peut pas interdire à l’usage d’un autre ce qui est à autrui (aussi, le champ voisin ne saurait être taxé de mélange). Ravdit: on ne peut pas mettre en interdit ce qui ne vous appartient pas. Cet avis de Rav, dit R. Yona, revient au même que celui de R. Simon, sauf que les termes sont différents; tandis que l’avis des autres rabbins n’a pas prévalu (73)''Cf. (Berakhot 1, 2) fin; (Sheviit 3, 1).'' (ils se préoccupent de l’apparence de mélange et le défendent).
Pnei Moshe non traduit
דר''ש היא. על הא דר''ש גופיה במתני' קאי וכלומר דר''ש לטעמיה הוא דאזיל כדאמר לקמן בפ''ז גבי כלאי הכרם דתנינן שם המסכך את גפנו ע''ג תבואתו של חבירו ה''ז קידש וחייב באחריותו ר''י ור''ש אומרים אין אדם מקדש דבר שאינו שלו והך לישנא דקידש לא שייכא אלא גבי כלאי הכרם דהכלאים אסורין הן בהנאה ומקודשין כקדש כדכתיב פן תקדש המלאה הכרם אבל גבי כלאי זרעים כדאיירי הכא במתני' אין איסור בהן ואין קידוש כ''א האיסור הוא על בעל השדה שמקיים הכלאים וחובש אותן כעין דאמר לקמן והלכך ר''ש ס''ל נמי במתני' דאחד זרע פשתן ואחד כל המינין מותר לסמוך אצל שדה חבירו שאין אדם אוסר משום מקיים כלאים על חבירו כמו דס''ל גבי כלאי הכרם אין אדם מקדש דבר שאינו שלו ולהכי קאמר בלישנא דר''ש היא ולא קאמר ר''ש כדעתיה כדאמר בעלמא משום דהתם ר' יוסי נמי כר''ש ס''ל ובמתני' לא פליג אדת''ק אלא בתלם של פשתן דוקא כדלעיל והלכך קאמר דר''ש היא כלומר סברת ר''ש היא דמדמי דינא דמתני' לכדקאמר גבי כלאי הכרם אבל ר' יוסי לא מדמי לה משום דהואיל ובכלאי זרעים אין האיסור חל עליהן אלא האדם הוא שאסור לזרוע וכן לקיים אפי' לא זרע הוא בעצמו מפני מראית העין:
אין אדם חובש דבר שאינו שלו. כלומר שאינו אוסר משום חובש וסומך כלאים בדבר שאינו שלו וכדמסיק ר' יונה לסברת רב דכר''ש הוא דאתיא דכשם שהוא סובר גבי כלאי הכרם שאין מקדש דבר שאינו שלו כך סובר בדינא דמתני' אין אדם חובש כלאים דבר שאינו שלו להיות חל האיסור על חבירו משום מקיים כלאים דמדמי לה לדינא דהתם וכר''ש:
ברם כרבנן לא אתיא. כלומר אפי' להנך רבנן דס''ל גבי כלאי הכרם כר''ש כמו ר' יוסי אפ''ה לא מדמי לה דינא דמתני' מטעמא דאמרן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source